ערכת פעילות למורה. כיתות ז עד ט, עם הרחבה לתיכון. משך מוצע, 60 דקות.

איך משפיע כיסוי בעלים יבשים על נגר וסחיפה בדגם קרקע. התלמידים מתכננים השוואה, אוספים תוצאות ומבחינים בין תצפית להסבר.

מקור הפעילות. זוהי הצעה מקורית למערך שיעור, בהשראת נושאי השיקום באתר המעבדה. ליחידות הלמידה של המעבדה.

מטרות השיעור

• להבחין בין מים הזורמים על פני הקרקע לבין מים החודרים אליה.
• להגדיר משתנה נבדק ותנאים קבועים.
• לתעד תוצאה ולנסח מסקנה מוגבלת לנתונים שנאספו.
• לחבר בין דגם בכיתה לבין שאלות על שיקום שטח אמיתי.

ציוד והכנה

לכל קבוצה שני מגשים זהים עם פתח ניקוז זהה בשפה התחתונה, שני כלי איסוף שקופים, כלי מדידה למים, שעון, קרקע נקייה ממקור אחד ועלים יבשים. המורה מכין מראש את הפתחים. משתמשים בעלים שנשרו, ללא קטיף, ובקרקע ללא זבל בעלי חיים. שוטפים ידיים בסיום.

ממלאים את המגשים בכמות ובעומק זהים של קרקע מאותה תערובת. משווים את הלחות ההתחלתית ואת אופן ההידוק. מציבים בשיפוע זהה ובאותו כיוון. מכסים מגש אחד בשכבה אחידה של עלים ומשאירים את השני חשוף. מציבים כלי איסוף ליד כל פתח.

מהלך השיעור

1. פתיחה, 10 דקות. מתבוננים בתצלום מהחווה. כל תלמיד כותב תצפית אחת ושאלה אחת. המורה מציג את ההבדל בין נגר לסחיפה.
2. תכנון, 10 דקות. מנסחים השערה. קובעים מראש נפח מים של 300 מ״ל לכל מגש, מזיגה במשך 30 שניות וזמן איסוף של שתי דקות מתחילת המזיגה. אלו תנאי הדגם המוצע, לא נתונים מהחווה.
3. ביצוע, 15 דקות. מוזגים בעדינות, מאותו גובה ובאותה תנועה, בעזרת כלי שמפזר את המים. מודדים את נפח המים שנאסף ומתארים את מראהו מול רקע לבן. אין לשנות את הכיסוי באמצע הניסוי.
4. השוואה, 15 דקות. מרכזים תוצאות משלוש קבוצות לפחות. כל קבוצה היא חזרה נפרדת עם זוג מגשים שהוכן מחדש. דנים בפיזור התוצאות ובחריגים.
5. סיכום, 10 דקות. כותבים מסקנה, מגבלה והצעה לבדיקה נוספת.

דף תיעוד לתלמידים

שמות המשתתפים __________. תאריך __________. ההשערה שלנו __________. המשתנה ששינינו __________. שלושה תנאים ששמרנו קבועים __________.

חלק המים שנאספו כנגר באחוזים הוא נפח הנגר חלקי 300, כפול 100. מחשבים לכל מגש, ואז משווים ממוצעים של חזרות נפרדות.

שאלות לדיון

• האם התוצאות תאמו את ההשערה. איזו תוצאה תומכת בתשובה.
• האם כל הקבוצות קיבלו תוצאה דומה. מה עשוי להסביר הבדל.
• מה אפשר ללמוד ממראה המים, ומה דורש מדידה נוספת.
• כיצד היינו משנים את הניסוי כדי לבדוק השפעה של שיפוע.

דגשים למורה

נפח מים שלא נאסף אינו מדידה ישירה של חלחול. חלק מהמים יכול להישאר בעלים, על פני הקרקע או במגש. עכירות הנראית לעין אינה שקילה של הקרקע שנסחפה. גם אם התוצאה אינה תואמת את ההשערה, התיעוד תקף ויש לבחון את התנאים. אין להסיק מהדגם מהו שיעור השיפור בשטח החווה.

בהרחבה לתיכון אפשר להציג ממוצע וטווח, לתכנן מספר גדול יותר של חזרות ולדון במאזן מים. בהרחבה לסיור אפשר לתעד כיסוי קרקע ושיפוע בנקודות שהמדריך מאשר, בלי להזיז אבנים, לפגוע בקינים או לשנות את השטח.

הערכה וסיום

כל קבוצה מגישה טבלה, מסקנה הנשענת על תוצאה אחת לפחות, הסבר חלופי והצעת המשך. מעריכים את איכות התיעוד והחשיבה, ולא אם התקבלה תוצאה צפויה.

רקע למורה, שימור מים וקרקע בוואדי עתיר. עדכון עריכה, 12.10.2026.