עם סיומה של שנת 2016, שני סטים של תמונות- ישנות ועדכניות, מסייעות לנו בעצירה והסתכלות על התקדמות והדרך שעשינו עד כה.
שתי התמונות הבאות נלקחו בשנת 2008, לפני כמעט תשע שנים:
התמונה העליונה הינה תמונה אווירית של האזור המיועד להפוך ולהיות אתר פרויקט ואדי אתיר. בתמונה,אפשר לראות את אתר צחיח. התמונה השנייה היא תמונתו של דר' מיכאל בן ארי, מייסד "המעבדה לקיימות", בהיכרותו עם ילדי הקהילה הבדואית באחד מביקוריו הראשונים באתר. שמו לב לילד בחולצה האדומה.
שתי התמונות הבאות נלקחו השנה, בשנת 2016:
זוהי אותו חלקת אדמה, כעת מסודרת וחיה, ירוקה ומלאת חיות ועשייה.
האם אתם יכולים לזהות את האדם משמאל? אכן זהו אותו הילד עם החולצה אדומה! שמו בלל אל-טרש, בן 19 ומועסק כמדריך בפרויקט ואדי עתיר. בתמונה בלל מציג את הפרויקט בכנס מורי מדעים מהנגב.
הנה שוב בלל בשנת 2008:
והנה הוא היום, מארח ומוביל ביקורים של קבוצות מכל רחבי העולם המגיעים לביקורים בפרויקט:
אומרים שתמונה שווה יותר מאלף מילים. בעבורנו, ארבעת התמונות המובאות כאן מסמלות המון- את הגדילה של פרויקט ואדי עתיר, הפוטנציאל העצום שבו ומעגלי ההשפעה הנרחבים שלו. בהתחלה, רבים חשבו שפרויקט ואדי עתיר איננו אפשרי. הסיפור של בלל, שגדל יחד עם הפרויקט, ולתוכו מייצגים את אפשרויותיו הנרחבות. אנו כבר רואים כיצד חברי קהילה רבים נהנים ומפיקים ממתקני הפרויקט ואנו מצפים לתקופות שיבואו, בהם עוד ועוד חברי קהילה יצטרפו לעשייה שלנו וגם איתם, כמו עם בלל, נוכל לגדול ולהתפתח יחד.