Project Wadi Attir

תפריט

מיזם ירקות מסורתיים

מכיוון שהחקלאות המתועשת נפוצה כל כך, כבר קשה למצוא גן ירק משפחתי ביישובים הבדואים. הולך ונעלם הידע ,בעל חשיבות רבה, בגידול ירקות והבקיאות בשיטות של הכנת הקרקע, השקייה, חיפוי, וטיפול יום-יומי שסייעו במשך מאות שנים לבדואים להתמודד עם תנאי שטח קשים השוררים במדבר. במיזם הירקות המסורתיים אנו מגדלים מגוון ירקות מדבריים מסורתיים כדי לשמר ולתעד שיטות גידול בדואיות מסורתיות ולתרום לשיפור התזונה בקרב חברי הקהילה. תוכנית הכשרה, בהנהגת נשים, מקדמת הקמת גני ירק משפחתיים.

  • כדי לקדם את מטרות המיזם, הוקם בנק זרעים האוסף זרעים מקומיים שנשתמרו במשפחות בדואיות. לצד בנק הזרעים ישנו באתר של פרוייקט ואדי עתיר גם מתקן לטיפול בזרעים.
  • ספיא גם השיקה פרוייקט "חקלאים צעירים" בשיתוף עם המועצה המקומית חורה. הפרוייקט פועל כעת בחמישה גני ילדים מקומיים ונותן הזדמנות לילדים להכיר את עקרונות החקלאות, לטפח את האדמה, ולשפר תזונה.
  • המיזם ממשיך להוסיף צמחים, וקבוצת המשתתפות בקורס הכשרה האחרון העבירה שתילים של עצי תאנה, רימון, שקד, ושסק לאתר הפרוייקט.
  • הנשים מגדלות צמחים מזרעים מסורתיים המתאימים לאקלים המדברי, ועושות נסיונות עם חיטה, שעורה, עדשים, חומוס, פול, עגבניות, תרד, סלק, גרגרי גן, בצל, ושום מדברי, וגם עם מספר צמחי בר כמו חובזה, חרצית, ודרדר.
  • המשתתפות בהכשרה גם לומדות על תזונה נכונה כדי לעודד אורח חיים בריא ותרבות של מזון מקומי ובריא בקהילה הבדואית. כאן, ספיא מורגן, מנהלת מיזם הירקות המסורתיים, מציגה קישוא אורגני מזרעים מסורתיים.
  • המשתתפות לומדות נושאים רבים הקשורים בניהול חקלאות: מרווחי זמן בין זריעה לזריעה, אפיוני העונה השונים, הכנת הקרקע ודישון, הדברת מזיקים, חיפוי, השקייה, ועוד. הן לומדות להתאים גידולים לסוגי קרקע שונים ושיטות אופטימליות לגידול שתילים בשדה או בסביבה מוגנת.
  • המיזם ממשיך להכשיר נשים מהקהילה הבדואית בטיפול בזרעים וטיפוח גני ירק. תוכנית ההכשרה משלבת ידע מסורתי בחקלאות מדברית ושיטות חקלאויות מודרניות כגון השקייה ביטפטוף, פרמה-קאלצ'ר, ומחזוריות של גידולים

מיזם צמחי מרפא

השימוש בצמחי מרפא נמצא בלב המסורת, ההוויה ואורח החיים של הקהילה הבדואית במשך דורות. צמחים אלה, שהסתגלו לתנאי המדבר, הינם בעלי תכונות רפואיות עוצמתיות שיכולות לטפל במגוון רחב של בעיות בריאות. מיזם צמחי המרפא משמר, מתעד, ומציג ידע בדואי מסורתי בריפוי טבעי וטיפוח הגוף באמצעות צמחים מדבריים. ידע חשוב זה עומד בסכנת כליה כתוצאה מתהליכי עיור המתרחשים בארבעים השנים האחרונות. כעת המיזם מפתח קבוצה של מוצרים לריפוי וטיפוח הגוף, הכוללת משחות, סבונים, חליטות תה, ושמנים אתריים.

  • מותג הקוסמטיקה של פרוייקט ואדי עתיר יקדם את העצמאות הכלכלית של הפרוייקט באמצעות מכירת מוצרים במרכז המבקרים, בחנויות ברחבי הארץ, ובחו"ל.
  • אתי גולן, נטורופתית, מרפאה בצמחים מוסמכת, ויזמית, מנהלת את המיזם. אתי ועלי עובדים יחד כדי לפתח את המוצרים ולהביא אותם לשוק.
  • עלי ממשיך בעבודתו באיסוף ותיעוד נתונים על צמחי מדבר מסורתיים ושיטות ריפוי בדואיות לקראת פרסום מדריך מידע חדשני. המדריך יופיע בערבית, עיברית, ואנגלית.
  • קבלת אישורים ממשלתיים לשימוש בצמחי מדבר מסויימים במוצרי קוסמטיקה היא מטרה חשובה של המיזם שנעזר לצורך זה בקבוצת מומחים לתהליך. לרבים מהצמחים אין אישור פשוט משום שמעולם לא הוגשה בקשה לגביהם. קבלת האישורים תאפשר לנו להביא לשוק מוצרים חדישים ומיוחדים. כמו כן, קבלת האישורים תאפשר הרחבת השימוש בצמחי מרפא מקומיים בישראל ותביא את ברכת צמחי המרפא של הנגב לעולם כולו.
  • צוות המיזם משלים את שלב פיתוח המוצרים, כולל קביעת הנוסחות, סיכום דגמי המוצרים, מחקר שוק, וקבלת החלטות על מיתוג, אריזה, תמחור, מערכות שיווק, וקווי מוצרים עתידיים.
  • באתר ישנו גם חממה לגידול של צמחי הבר, מתקן עיבודים נסיוני, וכן מתקנים לייבוש, עיבוד, ואחסנה של רכיבי הצמחים להפקת המוצרים.
  • מגוון של צמחי מרפא גדלים בחלקה של עשרים דונם באתר הפרוייקט. חלק מהצמחים גדלו רק בר לפני כן. הצמחים בפרוייקט כוללים מרווה, לענה, גלונית, העכורים, לואיזה, וזעתר.
  • מאז 2010, מנהל הצוות, עלי אלהוואשלה, תיעד 38 צמחי מדבר המשמשים למרפא, וזיהה יותר מ-15 צמחי מרפא מסורתיים המתאימים לגידול באתר הפרוייקט ולעיבוד למוצרים ותוספים.
  • המיזם מעניק הזדמנויות תעסוקה לנשים ונוער בקהילה, הן בגידול צמחי המרפא והן בניהול המיזם.

עדרים ומחלבה

אנשים רועים כבשים ועזים באזור הנגב כבר אלפי שנים. אורח החיים של רועה הצאן מתואר בתנ"ך ובסיפורי עמים. היום רוב הכבשים בארץ וכרבע מהעזים הם בבעלות בדואית. מיזם העדרים והמחלבה מציג מודל כלכלי מודרני של גידול בעלי חיים המתאים לצרכי הקהילה הבדואית. הוא מייצר מגוון של מוצרי חלב איכותיים ובקרוב יתחיל לנצל את כל תוצרי הלוואי של העדרים, החל מזבל אורגני לדישון ודלק בצורת ביו-גז, ועד צמר לאריגה ומלאכת יד.

  • מיזם העדרים והמחלבה שואף לבסס גידול כבשים ועזים כאפיק כלכלי יציב עבור האוכלוסיה הבדואית, ולהכשיר מגדלי צאן בניהול אפקטיבי של העדרים.
  • גבינות אלו נמכרות במרכז המבקרים באתר.
  • במהלך קורס ההכשרה, המשתתפות הכינו שמונה סוגי גבינה ומוצרי חלב, המבוססים על תהליכי ייצור בדואים מסורתיים. חלק מהמוצרים כבר נמצאים בייצור. כל מוצרי החלב של פרוייקט ואדי עתיר מיוצרים על פי עקרונות טבעיים ואורגניים בהתאם לעקרונות הקיימות בייסוד הפרוייקט. התוצאה היא מוצר בעל איכות גבוהה עם יתרון יחסי בשוק.
  • מפעל הגבינה מדגיש את התפקיד המרכזי של נשים בדואיות בפיתוח כלכלי קהילתי. עשרים וחמש נשים בדואיות כבר סיימו קורס הכשרה בתהליכים מודרניים לייצור גבינות.
  • זבל כבשים ועזים שימש בעבר כחומר לחימום. באתר הפרוייקט, זבל אורגני מהעדר ישמש לייצור ביו-גז וקומפוסט.
  • עדר העזים מורכב מהזן האנגלו-נובי, הנותן יותר מאלף ליטר חלב בשנה. בשרו נחשב משובח.
  • זן הכבשים הינו הכלאה של האוואסי המסורתי והאסף המקומי אשר בעל חוסן גבוה, נותן כמות גדולה של חלב, וניתן לגזז פעמים בשנה. מוצר לוואי של הצמר הוא שומן צמר (לנולין) שישמש לייצור מוצרי קוסמטיקה.
  • המיזם כולל ארבעה סככות מרווחות המתוכננות לספק תנאים טובים לעדר באתר, מכון חליבה, מחלבה, מרכז מזון, ארבעה שטחי שלחין למרעה, ועוד חלקה שתושאר בר ונגישה לצאן.
  • המיזם פועל במודל קואופרטיבי שכבר הפך למקור הכנסה בזכות ייצור ומכירה של מוצרים בעלי ערך מוסף. מגדלים מקומיים יוכלו לקנות מספוא ותערובת ולמכור מוצרי חלב דרך הקואופרטיב.

מרכז מבקרים, הכשרה וחינוך

מרכז המבקרים מתוכנן לשמש כמרכז אזורי משמעותי לחקר, חינוך, והכשרה עבור בתי ספר יסודיים ותיכוניים בנגב. כמו כן, המרכז יהווה משאב להעצמה, יזמות חברתית, והכשרה טכנית עבור הקהילות בסביבה. המרכז הינו גם יעד חשוב לתיירות אקולוגית ומפגיש של מבקרים עם החברה הבדואית, על מסורותיה ותרבותה. המבקרים נחשפים גם לעקרונות הקיימות שהם בבסיס הפרוייקט ומעצבים אותו כמכלול.

  • מרכז המבקרים, הכשרה וחינוך של פרוייקט ואדי עתיר תוכנן על ידי פרופ' יצחק מאיר וצוותו, מומחים בבנייה ירוקה ממכוני בלאושטיין לחקר המדבר באוניברסיטה בן-גוריון בנגב. המרכז יכלול כיתות לימוד, מתקני מחקר, חלל תצוגה, ומשרדים. בקרוב תפתח מסעדה וחנות למכירת מוצרים של הפרוייקט.
  • הפרוייקט גם מכשיר מחנכים ומנהלים מהאזור בהוראת קיימות ו"אוריינות אקולוגית".
  • התוכניות החינוכיות של הפרוייקט נתמכות על ידי חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הם עובדים יחד עם המעבדה לקיימות לתכנן את המערכות הטכנולוגיות הירוקות באתר, ויחד עם רשת עמל, המשרתת יותר מ- 40,000 תלמידים ברחבי הארץ, השותפים מייעצים לצוות הפרוייקט בענייני תוכנית הלימודים ועבודות המחקר של התלמידים.
  • על ידי עיסוק בכוורות, התלמידים גם לומדים על הערך התזונתי של הדבש בהקשר הרחב יותר של סוגיות בבטחון תזונתי.
  • במיזם המכוורת בפרוייקט, המכוורת באתר מהווה פתח לחקר מספר תהליכים אקולוגים, ביולוגים, וחקלאים. באמצעות הטיפול בכוורת ואיסוף הדבש, סטודנטים מכל הגילים לומדים על היחסים הסימביוטים המקיימים את הכוורת, על התפקידים השונים של הדבורים, ועוד.
  • באתר ישנן הזדמנויות חינוכיות מרוכזות יחד במקום אחד שאינן קיימות בשום מקום אחר בארץ, במיוחד בהקשר של תרבות ופיתוח בדואיים, חקלאות מדברית בת-קיימא, וניהול משאבים. סטודנטים בגילים שונים ומרקעים מגוונים משתתפים בפעילויות.
  • התוכנית לחקר והתנדבות של סטודנטם בפרוייקט ואדי עתיר מציעה קורסים חינוכיים חיוניים, שירותים ומתקנים חדישים למאות תיכוניסטים בדואים.
  • פעילות בין תרבותית – כמו תוכניות המשלבות קבוצות סטודנטים בדואים ויהודים – מקדמות ערכים של חברה משותפת בנגב ובארץ כולה.
  • במשך הזמן פרוייקט ואדי עתיר יהפוך לתחנה חשובה בסיורים בישראל ויחליף את "האוהל הבדואי" בחוויה עמוקה ואמיתית שתשנה תפיסות לגבי החברה הבדואית.
  • מבקרים לומדים על החברה הבדואית, מסורותיה ותרבותה באמצעות, הרצאות, סדנאות, הזדמנויות להתנדב, שיחות, ארוחות וסיפורים אישיים.
  • המרכז מארח מאות מבקרים מהארץ ומהעולם מדי חודש. קבוצות מגיעות ממגזרים שונים: אקדמיה, ממשל, חברה, עסקים, וחברה אזרחית.
  • התוכנית לתיירות אקולוגית מציגה למבקרים סוגיות אקולוגיות חשובות ומדגימה נהלים נכונים לשימוש במשאבים, מחזור, שימוש במקורות אנרגיה מתחדשים, והחשיבות של גידולים חקלאיים מקומיים.

המיזם לשיקום המערך האקולוגי

בהובלה של ד"ר סטפאן ליו מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, המיזם לשיקום המערך האקולוגי בפרוייקט משלב פעילויות לטיוב הקרקע, אגירת מי גשמים, והעשרת גיוון החי והצומח באתר, והינו דוגמה לגישה כוללנית למאבק בתהיליכי מידבור.

  • בתחילת הפרוייקט, האתר של ואדי עתיר סבל מסחף של הקרקע, הדלדלות טיב הקרקע, ורמה נמוכה מאד של גיוון החי והצומח.
  • אתר אינטרנט אודות מיזם שיקום המערך האקולוגי באדמות צחיחות הושק במהלך ארוע מיוחד שהתקיים בכנס של האו"מ למאבק במידבור (UNCCD) באנקרה שבטורקיה. (ראו קישור לאתר האנטרנט למטה). בכך התהדק שיתוף הפעולה בין המעבדה לקיימות לבין הכנס. בתמונה משמאל, ד"ר ריצ'רד בריין-קוקס, מנהל בכיר של ה UNCCD, ד"ר מיכאל בן-אלי, וד"ר סטפאן ליו.
  • התקדמות זו מהווה נקודת זינוק טבעית עבור הפעילות החינוכית. ד"ר ליו עובד עם עמרן אמרני, המנהל החינוכי של הפרוייקט, כדי להפוך את התוצאות של המחקר של צוותו לתוכניות לימוד נגישות וחווייתיות עבור תלמידים בבתי ספר יסודיים ותיכוניים. המיזם הוצג כבר במספר כנסים אקדמים בעולם.
  • בנוסף, אנו כבר עדים לעוד שינוים מרהיבים: גיוון ביולוגי חוזר לאתר וזנים שלא נראו קודם באזור מבקרים בכמויות ובתדירות הולכות וגדלות.
  • השינוים באתר דרמטיים.
  • גשמים עזים בחורף 2013 העמידו במבחן את המערכות לאגירת מים ומתן הגנה מפני סחף. אך הודות לתכנון של סטפאן וצוותו, הקרקע באתר החזיק מעמד. תלוליות העפר לאגירת מים ברחבי האתר תפקדו היטב: הן תפסו כמויות גדולות של מי גשם, מנעו נגר, ויצרו בריכות מים גדולות בשדות הפתוחים.
  • תלמידי תיכון מהאזור שתלו שלוש מאות ושישים עצי זית באתר. העצים משגשגים והפרי שלהם נותן שמן זית אורגני משובח.
  • עד כה, נשתלו כ-4,000 עצים באתר בן 400 דונם ואלה שינו לחלוטין את מאפייני השטח שהיה עקר קודם לכן.
  • כחלק מהמאמצים להשביח את הקרקע, הצוות טיפח 17 זנים של עצים ושיחים העמידים בתנאי מדבר בחממה של הפרוייקט, והעביר אותם לאתר. אלה ישפרו את פוריות הקרקע ויגדילו את כמות הפחמן בו, יחזיקו מים במקום, יפקיעו חנקן, ויתנו צל ומגן נגד רוחות. בכך גם יסייעו להעשיר את הגיוון הביולוגי באתר.
  • המאמצים שנעשו בעיצוב ותכנון עד כה הינם חדשניים ובחלקם ונסיוניים. הם בעלי פוטנציאל גבוה לקדם את הידע בשיקום אזורים צחיחים, יצירת קרקע בעל ערך חקלאי גבוה, ושימור גיוון ביולוגי יחד עם הפקעת כמות פחמן משמעותית. בתמונה נראות תלוליות העפר הנמוכות שתוכננו להאט את הזרימה של מי נגר, לעצור סחף, ולאגור מי גשמים באתר.

מערכת טכנולוגיה משולבת

תשתית משולבת של טכנולוגיות ירוקות תדגים את הגישה של "מפסולת למשאבים" בפרוייקט: מיקסום השימוש במשאבים מתחדשים, סילוק פליטות מזיקות, וחתירה לאפס פסולת. צוות עיצוב הפרוייקט, בהנהגת ד"ר מיכאל בן-אלי, שכלל חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומומחים נוספים מהמגזר הפרטי, פיתח תשתית משולבת של טכנולוגיה ירוקה שתכלול מערכת אנרגיה חדשנית של רוח ושמש, מערכת השקייה מתקדמת, מערכת לייצור ביו-גז, מערכת לטיפול במי שפכין, ומתקן לקומפוסט.

  • המערכת לאנרגיה סולארית של פרוייקט ואדי עתיר פותחה בשיתוף עם חברת אוגווינד, סטארט-אפ ישראלי. המערכת מבוססת על טכנולוגיה ייחודית המשלבת הפקת אנרגיה באמצעות שמש ורוח עם יכולת אחסנה.
  • המבנים באתר, בתכנון ד"ר יצחק מאיר וצוותו ממכוני בלאושטיין לחקר המדבר באונברסיטת בן-גוריון בנגב, עוצבו לפי הנחיות לבניה ירוקה ומשלבים טכנולוגיות מתאימות לשימור אנרגיה, חימום וקירור פסיבי, תאורה טבעית, ושימוש במכשירים חסכוניים באנרגיה.
  • זבל אורגני מוצק מסככות וחלקות חקלאיות יהווה חומר גלם לקומפוסט במערכת שתוכננה על ידי ד"ר שלמה קמחי. הקומפוסט ישמש לדישון אזורי מרעה ושטחי גידול צמחים. עודפי קומפוסט יימכרו.
  • מי שפכין ממרכז המבקרים, מהמטבח ומהמסעדה יעברו טיפול במערכת ביולוגית פתוחה באזור מיוחד ונפרד וישמשו להשקיית הצמחיה סביב המבנים באתר.
  • המתקן להפקת ביו-גז בפרוייקט תוכנן על ידי פרופסור עמית גרוס מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. המתקן יהפוך זבל אורגני מהסככות של העדרים לביו-גז לשימוש במטבח של הפרוייקט, וידגים דרכים ישימות לסיפוק צורכי אנרגיה ביתיים.
  • מערכת ההשקייה בפרוייקט ואדי עתיר משתמשת בטכנולוגיית טיפטוף מתקדמת אשר פותחה על ידי נטפים, החברה המובילה בעולם בתחום.

העצמת נשים

אחת המטרות העיקריות של הפרוייקט היא להעשיר את הגיוון הביולוגי של האזור. אתם מוזמנים להנות ממצגת של חי וצומח שכבר נצפים באתר.

  • 
נשים, לצד גברים, הינן בין המייסדים של עמותת ואדי עתיר וממלאות תפקידים מרכזיים בניהול הפרוייקט. מספר נשים מנהלות מיזמים שונים בפרוייקט, בינהם המחלבה, מיזם הירקות המסורתיים, ומיזם צמחי מרפא.

  • הפרוייקט גם משלב תוכניות הכשרה עבור נשים ברוב הפעילויות הייצרניות, וקבוצות נשים סיימו תוכניות הכשרה בייצור מוצרי חלב אורגניים, וגידול ירקות אורגניים
  • תוכניות ההכשרה לא רק מקנות לנשים כישורים מקצועיים אלא גם מראות את התועלת לרווחת הקהילה ממתן הזדמנויות תעסוקה משמעותיות לנשים בדואיות
  • "הפרוייקט יוצר מצב חדש לגמרי שבו נשים הן שותפות מלאות עם גברים בהובלה של תהליך פיתוח משמעותי. מעורבות בפרוייקט תפתח אופקים חדשים והזדמנויות חדשות לנשים ותחזק את יכולתן להשפיע על מרקם המשפחה והקהילה." – עמל אל-סנא אלהג'וג'

גיוון ביולוגי

אחת המטרות העיקריות של הפרוייקט היא להעשיר את הגיוון הביולוגי של האזור. אתם מוזמנים להנות ממצגת של חי וצומח שכבר נצפים באתר.

הכנסת אורחים

בשנים האחרונות, ביקרו בפרוייקט ואדי עתיר אנשים מכל העולם וביניהם הרבה אורחים רמי דרג.

  • חברי הפורום הכלכלי העולמי, מרץ 2010
  • שגרירים מתשע מדינות באפריקה, מרץ 2016
  • מר חוסה אנחל גוריה טרביניו, מזכ"ל ה OECD (הארגון לשיתוף ופיתוח כלכלי), פברואר 2016
  • פורום של המשרד להגנת הסביבה, פברואר 2016
  • סנטורים מהפרלמנט של צ'כיה, ינואר 2016
  • חברי הפורום הכלכלי העולמי, מרץ 2010
  • נשיא המדינה, מר ראובן ריבלין, נפגש עם צוות הפרוייקט, ינואר 2015
  • משתתפים בכנס השמיני של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בנושא מדבריות, אזורים צחיחים, ומידבור, נובמבר 2014
  • אולאף אוסמן, עו"ד ונשיא הקרן השוויצרית, "דמות האנושות" (שני משמאל), עם בתו (שניה מימין), חברת צוות מרים אבו רקייק (בשמאל), וד"ר מיכאל בן-אלי (בימין), יולי 2013
  • ראסל רובינסון, מנכ"ל JNF בארה"ב (מימין) עם יוניס אלנבארי, מנהל פרוייקט ואדי עתיר, וגב' מלינדה וולף, חברת הועד המנהל של JNF, יולי 2013
  • ד"ר מוחמד אלנבארי וד"ר מיכאל בן-אלי מקבלים את פניהם של (משמאל) ד"ר קלינטון ביילי, חוקר החברה הבדואית בעל שם עולמי, גב' לין הולשטיין, מנהלת קשרי חוץ בחברת איסקר, וסטף וורתהיימר, מייסד חברת איסקר, יולי 2012
  • נשיא המדינה, מר שמעון פרס, יוני 2011
  • הקולנוענית הגרמנית וחברת הועדה המייעצת של המעבדה לקיימות, גבריאלה ספרל, עם עלי אלהוואשלה, מאי 2011
  • התורמים רוברט ארנו וג'ושוע ארנו יחד עם ד"ר מוחמד אלנבארי בחממת הפרוייקט, מאי 2011
  • היזם הגרמני וחבר הועדה המייעצת של המעבדה לקיימות, מתיאס ביטנר עם חברת הצוות, מרים אבו רקייק, אפריל 2011